היום המלצה על הבלוג מדרון חלקלק, מוקדש לתיעוד התדרדרותה של הדמוקרטיה הישראלית. הבלוג מפרסם מידי יום אירועים חדשותיים הקשורים בגזענות, מיליטריזם, משטרה ושב"כ, משפט וכמובן במערכת הפוליטית הקורסת. מומלץ לבקר לפחות אחת ליום. יש גם RSS.

(הערה: זה לא פוסט של איתי, זה פוסט של אחד מהכותבים האורחים)

ראשית, הייתי רוצה לפתוח ולומר שמעולם לא הייתי בהפגנה בשייח ג'ראח, התופעה שאני מתאר היא כנראה לא מקומית לשייח ג'ראח, ואני מתאר בעיקר את מה שמכרים שלי משם סיפרו לי יחד עם מחשבות שלי.

אחד מהעקרונות שבהם דוגלים המפגינים בשייח ג'ראח הוא עיקרון של דו קיום עם התושבים הפלשתינים שלמענם הם מפגינים. עם העיקרון הזה כשלעצמו אני מסכים, השאלה היא כיצד הוא מתבטא בפועל. אחת מהדרכים שהוא מתבטא היא בצורה שצוינה בכתבה הזו. בעוד מה שבכתבה נכון, הייתי רוצה להרחיב את הדיון לנושא נוסף שלא אוהבים לדבר עליו בשייח ג'ראח: הומוסקסואליות. המדיניות כיום בהפגנות בשייח ג'ראח ממה שאני שמעתי מבקשת ממפגינים להימנע מהזכרת נושא ההומוסקסואליות ליד ילדים פלשתינים, בעקבות בקשה מצד מבוגרים פלשתינים. אני לא מדבר כאן על תיאורים מפורטים של משחק גולף עם שני מקלות, אני מדבר על תיאורים פלסטיים בסגנון "גבר שאוהב גבר ולא אישה". המדיניות כיום היא להיענות לבקשה הזו, על אף שזו מדיניות שאינה מקובלת על חלק מהמפגינים (ישנם מאמצים למנוע מאותם אנשים לדבר על להט"ב בהפגנות). הייתי רוצה לציין שאני מאמין שיש זכות מלאה לאותם מבוגרים לבקש בקשה זו, השאלה היא כיצד יש להגיב עליה. מדיניות ההסכמה לדרישות אלו מעלה מספר שאלות:
1) יחס שיוויני – האם מבין פעילי שייח ג'ראח לא נמצאים גם אותם אנשים אשר בארץ מנהלים מאבק למען זכויות להט"ב, אם הם בוחרים לכבד האיסלם, מדוע הם לא בוחרים לכבד גם את היהדות, הרי הם חיים (לפחות כרגע) במדינה יהודית.
2) להט"ב פלשתיני – בהנחה שהאנשים בשייח ג'ראח הם מדגם סטטיסטי גדול מספיק, כנראה שגם בתוכם יש להט"בים, או סתם אנשים לא שמרנים במיוחד, איזה מסר שולחים להם בכך שעוזרים לחזק את הדיכוי ההומופובי שכנראה גם ככה די שורץ שם.
3) אכיפה – ידוע לי על פעילים שמתעקשים לדבר על להט"ב בהפגנות, בצורה מוחצנת. לא ידוע לי בדיוק איך מתמודד איתם הזרם המרכזי, אני יודע שמפעילים עליהם לחץ לא להגיע אלא אם כן יפסיקו זאת. כיצד מופעל הצנזור? האם הוא מוצדק?

אני חושב שכל אלו שאלות שיש להעלות ולא להוריד אל מתחת לפני השטח.

דיסקליימר: ניסיתי לכתוב את הטקסט הזה מבלי לפגוע באף אחד ותוך כדי ניסיון להציג את הבעיה בצורה לא מוטית יתר על המידה, אני מקווה שהצלחתי, אם לא, אני מצטער ופתוח להצעות לשינוי.

דעתי האישית, למי שלא היה ברור לו: אני חושב שצריך לשים זין על האיסלם/יהדות/נצרות, אני רוצה שילדים, וגם מבוגרים, ידעו על זה שאהבה יכולה להתקיים בהרבה סוגים ולא רק במודל הגבר-אישה-נישואים, ואני נגד כל צנזורה שהיא לא מטעמים מוכחים בחוזקה של הצלת חיים, בעיני, צנזורה על מושגים להט"בים היא לא כזו.

I've ported my two Windows shell extensions: Copy Location and Open with Notepad to 64-bits. They can now be installed and used on a 64-bit flavor of Windows.
There are no new features other than this port, so if you're currently using it on 32-bit OS, you don't need to upgrade.

עכשיו בעברית

עדכנתי את שתי ההרחבות שלי ל-file explorer של Windows (סייר החלונות?!), כך שאפשר יהיה להתקין אותן על מערכת הפעלה של 64 ביט. למי שלא מכיר, כמה מילים בעברית על ההרחבות הללו:

Copy Location מוסיפה שתי אופציות לתפריט הקונטקסט (סמן קובץ אחד או יותר והקש על המקש הימני) – להעתיק לקליפבורד את שמות הקבצים המסומנים עם או בלי המסלול המלא. זו חתיכת תוכנה שכתבתי לפני 10 שנים, והיא צברה קהל משתמשים לא קטן. חלק מהם משתמשים אדוקים שלדבריהם לא יכולים בלי זה. מי שמתפלא למה צריך את זה, כנראה לא צריך את זה… עשיתי את העדכון לאחר מספר פניות ממשתמשים, אני עדיין לא עברתי ל-64 ביט.

Open with Notepad היא הרחבה מאוד פשוטה. היא מוסיפה לתפריט הקונטקסט אופציה לפתוח ב-notepad את הקובץ שעשית עליו קליק ימני. יש הרבה דרכים לעשות את זה גם בלי ההרחבה, אבל בשבילי זו הדרך הבי מהירה ונוחה. הקוד הזה נכתב ב-2005 ולא עבר שום שינוי מאז.

ידידי ללימודים זאב, המשיל פעם את טומי לפיד לכלב שהולך בראש המחנה. למי שמסתכל מהצד, נראה שהכלב מוביל את השיירה. אבל הכלב כל הזמן מסתכל אחורה כדי לוודא שהטור עדיין מאחוריו. זה היה באחת ממערכות הבחירות בשנות התשעים, לפני ש"שינוי" השמידה את עצמה. שינוי היתה מבוססת על שנאת דתיים, אחד ממושאי השנאה של טומי הגזען. היא התמקדה בנושא המלחמה בכפייה הדתית – בכל העניינים האחרים דאגה להסתכל אחורה וללכת להיכן שהמחנה שלה השתרך.

בשבועות האחרונים אני קורא הרבה על הכניסה הצפויה או לא של יאיר לפיד לפוליטיקה. אני לא אוהב את יאיר לפיד, לא יכול לסבול את הנחמדות והבסדריות הזאת, את ההתכוונות שלו אל המכנה המשותף הרחב ביותר. כמה כלום בן אדם יכול להגיד? עדיף פשוט להפנות לטור הארוך והמנומק של רון מייברג על האיש. אבל בקיצור אפשר להגיד שהאיש פשוט מזוייף. דווקא אפשר לדמיין אותו כפוליטיקאי מהסוג האולמרטי או הביבי, נהנתן חובב סיגרים וחברים עשירים. גם הוא יהיה כלב בראש המחנה.

בסופו של דבר, אם צריך להמר, אני לא חושב שהוא ילך לפוליטיקה. הוא אמנם מגלומן מספיק בשביל לדמיין את עצמו מנהיג את ההמונים הפלבאים, אבל הוא נבון והוא אוהב את עצמו מכדי לעולל לעצמו דבר כזה. בשביל מה הוא צריך את זה? בתור פוליטיקאי הוא יאלץ לסמן לעצמו אוייבים – מישהו להיות נגדו, והרי הוא בסדר מידי בשביל זה. הוא יאלץ לבחור משהו לבדל את עצמו, משהו מקביל לשנאת הדתיים של אביו. מה זה כבר יכול להיות בשביל איש הגומי הזה?

רק כדי לחסוך את התגובה המתבקשת, אוסיף שידוע לי שאומרים שהספר שלו על טומי ממש ממש טוב. אני יודע שלפיד כותב יפה, זה חלק מהקטע שלו וזה לא מעניין אותי.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

עדכון נוסף – 6/4/2010
היום ידיעות אחרונות סוף סוף מחליט לפתוח את הפה ומפרסם באקט מחאה כתבה מצונזרת, כולל הטקעים המושחרים. הכתבה היא תרגום של העיתונאית האמריקאית ג'ודי מילר. אפשר לקרוא את המקור הלא מצונזר באנגלית.

עדכון: הלינקים לעניין הזה עולים ויורדים בקצב מדאיג. הנה לינק פעיל לקצת אינפורמציה.

פרשה מוזרה ומדאיגה מאוד. עוד פה, פה ופה.
מסתבר שהעיתונאים בארץ, גם העצמאים, הם קבוצה של נקניקים פחדנים, לא ברור בדיוק מה פרטי הסיפור.

כבוד מסויים נפל בחלקי. האתר Sofoxi נתן לתוסף הכרום שלי AutoCopy דירוג של חמישה כוכבים, ואפילו עשו מדריך וידאו יפה שמדגים התקנה ושימוש בו.

זו הכותרת של אתר גלובס הבוקר:

אין צורך לקרוא את הכתבה, לא תמצאו בה שום דבר שחשוב או מעניין לקרוא, אלא אם כן אתם מתעניינים בדיני מס. אני גם לא מתכוון לענות לעו"ד המכובד משה שקל מה הסיבה האמיתית להבדיל בין הזוכים. אני בטוח שכל מי שמנת המשכל שלו גבוהה מספיק כדי לא לצפות בתוכנית יכול לענות עליה מיד. גם רואה החשבון היצירתי נדב הכהן, הטוען שאינו צופה בתוכנית, אולי יופתע מכך שהזכיה באח הגדול די שונה מהזכיה בפרס ישראל או נובל.
אני גם לא ממש מתפלא שהעניין הזה עולה בעיתונות. רק למה בגלובס ולמה ככותרת ראשית?

כל מי שמכיר אותי יודע שאני מת על mad bliss. איכשהו קרה שבמשך 10 השנים שהלהקה קיימת, רק מעטים מכירים אותה. משום מה, אפילו בקרב קהל האינדי האדוק, רק מעטים חוזרים ופוקדים את ההופעות הלא תכופות שלהם. התופעה הזו לא ברורה בכלל מכיוון שמדובר בלהקת הרוק הטובה ביותר שפועלת בארץ כבר כמה וכמה שנים. אין לי שום בעיה לכתוב שהם הלהקה הכי טובה – אני יודע, אני הייתי בהמון הופעות מאז שגיליתי אותם מתישהו ב-2004. אין לי שום דרך להסביר איך זה שלהופעות שלהם מגיעים תמיד כשלושים איש, רובם קבועים שמגיעים לכל ההופעות (לא כולל משפחה). בשתי ההופעות "החגיגיות" האחרונות באוזן באר לרגל 10 שנות פעילות, ובסגנון השכונתי משהו של ההופעות (בכל זאת זה תמיד אותו קהל), צויין הארוע בכך שהלהקה חילקה ויסקי לקהל.
העלתי ליוטיוב חמישה קטעים מההופעה האחרונה. ההקלטה אמנם לא רעה, אבל צריך לזכור כשרואים את הקטעים שמדובר בלהקה שהסאונד הענקי שלה מתאים לאצטדיונים יותר מאשר לכוכים תל-אביביים או לוידאו שמצולם במצלמת כיס קטנטונת. אבל זה אולי יספיק בשביל להזכיר למי ששכח, או לתת הצצה למי שעדיין לא מכיר. בכל אופן מומלץ להאזין ולקנות (כן, כן, לקנות) את הדיסק המעולה שלהם שמשקף בצורה מושלמת את מה שמקבלים בהופעה.

Wash Behind Your Ears

Wait Up

הדייגים – קאבר לשיר של ארז הלוי

Kindergarten Song

Cuckoo Clock (לא אני צלמתי…)

סטילס מאותה הופעה בגלריה.

מאז ההופעות של בבליקי ופונץ' לפני שבועיים (תמונות ווידאו), הכנסתי שני שירי ערש חדשים לארסנל ההרדמה של בן.
הנה הם מתוך אלבום ההופעה הכפול החדש והמעולה.

פונץ' – האיש שלא ידע להפרד

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

פונץ' – אדי

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.